ט"ו בשבט: טיול חורפי, פירות יבשים וטופי

כשהייתי ילדה קטנה, ט"ו בשבט היה חג רציני מאוד בעיני..
כשהייתי בגן עוד גרנו בקיבוץ, ושם היינו נוטעים עצים, מטיילים, אוכלים פירות יבשים, ושרים על רון בלב ואת ביד. תמיד היה קר וגשום, והיינו חוזרים מהנטיעות עם מגפי גומי מכוסות בוץ, והרגשנו שעשינו משהו חשוב למען האדמה והארץ.

היום, שאני לא נוטעת, אני כמעט לא שמה לב כשט"ו בשבט מגיע, וזה חבל...
בעיני ט"ו בשבט הוא יום מצויין, להיזכר קצת איך נראה הטבע, ואיך מרגישה האדמה. במיוחד בגלל שהוא חל בחורף. ט"ו בשבט נותן תירוץ מעולה לצאת מהבית, למרות הקור והגשם, ולראות נוף של טבע חורפי.
לכל אחד יש את האזורים האהובים עליו לטיול או את אלה המוכרים והקרובים לבית, שיוצאים אליהם בשבת אפילו רק לשעתיים- שלוש של התאווררות, וכולנו יודעים שהם מקסימים באביב ובקיץ, אבל כמה אתם מכירים את האזורים האלה בחורף?

בדיוק בגלל זה ט"ו בשבט הוא נחמד כל כך- מכריח אותנו לצאת לאוויר ולטבע ביום קר וגשום, ומוכיח לנו שגם אז יש הרבה מה לראות. גם בלי מסלול של ממש- הגינה או הפארק הקרובים, או נטיעות בחורשה ביום גשום הן חוויה שונה מכל יציאה החוצה ביום שמש נעים. 

 אני ניצלתי את סוף השבוע שלפני ט"ו בשבט לטיול קרוב לבית, השבת הייתה אפורה מאוד, והתחיל לרדת עלינו גשם באמצע הפסקת התה, אבל בעצם זה רק הוסיף לחוויה- חזרנו לאוטו בהליכה קצת בוצית, מהירה, עם כוסות של תה רותח בידיים קפואות. אף אחד עוד לא מת מקצת בוץ וגשם.

בעניין האוכל- ט"ו בשבט הוא כנראה החג הכי פחות קולינרי. כשניסיתי להרכיב אירוח נחמד וט"ו בשבטי ליום חמישי שלפני ט"ו בשבט במקום שבו אני עובדת, הצלחתי לחשוב על פירות יבשים ו.... כיכר פירות יבשים.. איזה שעמום!

אבל אחרי חפירה קצרה באינטרנט מצאתי את העוגה הבאה- עוגת פירות יבשים שהיא בעצם כמעט פאי, עם פירות יבשים ואגוזים עטופים ברוטב קרמי ומדהים! העוגה יצאה חמאתית, לחה ודביקה, הפירות שאבו את הרוטב ונהיו עסיסיים ממש, והשמנת עם הסוכר התקרמלו לכמעט-טופי. בהחלט שיפור מכיכר פירות יבשים רגילה.

חיתוכיות פירות יבשים של הנס ברטלה

מקור המתכון מ"על השולחן", והוא שייך להנס ברטלה הקונדיטור המהולל... לא פלא שיצא כל כך טעים.

בצק:

200 גר' חמאה

100 גר' אבקת סוכר (חבילה אחת)

1 ביצה

300 גר' קמח

כפית תמצית ווניל

קורט מלח

מילוי פירות ושמנת(פלורנטין):
200 מ"ל שמנת מתוקה
300 גר' סוכר
60 גר' גלוקוזה (לא שמתי, יצא מצויין גם בלי)
60 גר' חמאה
200 גר' פירות יבשים (אני שמתי משמשים, דבלים, חמוציות, צימוקים, ושזיפים)
100 גר' אגוזי מלך קצוצים
100 גר' חצאי שקדים מולבנים

אופן ההכנה:
לבצק: מערבלים (אני השתמשתי במעבד מזון) את החמאה ואבקת הסוכר. מוסיפים את הביצה, המלח והווניל. כשמתאחד מוסיפים את הקמח (בערך ב3 נגלות) עד שנוצר גוש בצק אחיד. מעבירים למקרר לכשעה (אני שמתי 20 דקות בפריזר). מרדדים את הבצק לעובי של 3 מ"מ בערך על משטח מקומח היטב, ומניחים בתבנים מרובעת גדולה, דואגים שיהיו שוליים, או יוצרים שוליים משאריות הבצק כדי שהמילוי לא יזלוג החוצה. אופים בתנור שחומם ל-175 מעלות כ-10 דקות (הבצק לא יהיה מוכן לגמרי, אלא בהיר מאוד, זה בסדר).
למילוי: שמים בסיר קטן את השמנת המתוקה, החמאה, הסוכר והגלוקוזה ומביאים לרתיחה. חשוב לשים עין על הסיר- אסור לתת לתערובת להגיע לרתיחה חזקה מאוד. רק בועות עדינות. מסירים מהאש ומערבבים פנימה את הפירות והאגוזים.
מרכיבים: כשהבצק בתבנית מצונן לגמרי, שופכים עליו את כל התערובת שבסיר ומשטחים. מחזירים לתנור (עדיין על 175 מעלות) לעוד 25 דקות בערך*.

*שימו לב שאני הייתי צריכה לעטוף את העוגה בנייר כסף אחרי כמה דקות, כי הפירות שלמעלה התחילו להישרף. אם גם לכם זה קורה- שימו יריעה של ניר כסף על התבנית, בלי שהיא תגע בעוגה, והסירו אותה כ3 דקות לפני סוף האפייה- כדי שהעוגה תקבל צבע נחמד וזהוב מלמעלה. פירות ואגוזים שרופים הם מרים נורא!